הבן שלי חייל

במזל טוב ובשעה טובה בני בכורי מתגייס והנה הגיע היום לו חיכינו מאוד מלאי ציפיות.

תמונות מרגשות של אמהות דומעות בשעת עליית המתגייסים החדשים לאוטובוסים "בואך לבקו"מ".

ילדי שזה עתה סיים מבחני בגרות וחתם באופן רשמי 12 שנות לימוד , סוף סוף עול המבחנים והלחצים מאחוריו, והנה מגיעה התחלה חדשה, מתגייסים לצה"ל!!!

מה שאף אחד לא ממש שם לבו אליו, מה קורה לנו האמהות כשילדינו היקרים מכל, הולכים לדרכם החדשה ואנו חסרות אונים לנוכח המצב שנגלה לפנינו, הבית מתעטף בריקנות חסרת צבע, חדרו של הבן ננטשת שוממה, וכל שבליבנו הוא הטלפון שיצלצל , ההמתנה לטלפון, לשמוע את קולו, מבקשות לדעת מה עובר עליו, למה הוא זקוק, איך נוכל לעזור לו ממרחק שעות, ימים ולעיתים שבתות סגורות…. אף לא אחד מהמורים הגדולים חשבו איך ללמד אמא להיות בתפקידה החדש, אמא של מתגייס.

ידוע שהטירונות היא סוג של טרור, ילדינו אינם מורגלים לזה, הם גודלו בחממות , ומגיעים למשטר שרוב דרישותיו מסתכם ב-"30 שניות זוז חייל,"  ו-" 30 שניות חזרת חייל", "ומי נתן לך רשות לגרד את האף?" וכן הלאה, פקודות שאמורות להפוך את בנך לרובוט ממושמע או לחילופין כלב ממושמע וצייתן.

כמובן שאני לא נגד הצבא, גם אני שירתי בצבא ואפילו הייתי "ראש גדול" לפחות בהתחלה.

השאלה שנשאלת היא, מצד האמא, איך לעודד חייל שקשה לו, איך להבין מה עובר עליו אם אני לא שם ואין לי קשר לאנשים שקוראים להם היום "המפקד של מחלקה 10"???

ובכן הצעתי, מניסיון, אמהות יקרות, היא להקשיב לליבו, גם אם הוא בכעס ועצוב, לאפשר לו להוציא את שעל ליבו, אין צורך להיות בעמדת יועץ, הוא ימצא את דרכו, להבין ולחזק ולהכיל כל קושי, לתת אהבה וחמימות , כן, את כל זה עלינו לעשות, המילה החמה יכולה לעורר פלאים לבננו ברגעים קשים. בתחילה הם במקום זר , עם זרים ובשלטון רודני כבד מנשוא…. הכי חשוב לעודד אותם שאנו גאים בהם וסומכים עליהם ושלא יאבדו תקווה ושישתדלו להתחבר לחבר אחד לפחות, זה מאוד מחזק אותם…

הצלחה לחיילינו ובעיקר לאמהות !!!

ללמוד להיות יחד

אם נביט על העובדות והסטטיסטיקות האחרונות בתחום הזוגיות והמשפחה, ודאי נתחיל לדאוג. הנתונים האחרונים מצביעים על עלייה חדה באחוזי הגירושין, כך שיש סיכוי לא נמוך שכל זוג שהתחתן, בסופו של דבר או ממש קרוב להתחלת הדבר, ימצא את עצמו שוב ברבנות, והפעם מתגרש.

חלק מהזוגות מספרים שחתונה זה בשביל שיהיה לילדים תא משפחתי יציב ובטוח. אחרים טוענים שהם התחתנו כדי לעבור את מסע החיים עם שותף ולא להישאר לבד. ישנם אנשים רבים שבוחרים בכוונה תחילה בבני זוג שלא מאמינים במוסד הנישואין ומעבירים את החיים המשותפים ללא חופה וקידושין.

אפשר לומר כי מוסד הנישואין מתפורר. גם מי שבחר להתחתן לא למד בשום מקום מהי זוגיות וכיצד "לתפעל" אותה באופן תקין ולאורך זמן. אישה לא למדה מעולם על הגבר ועל עולמו וצרכיו ואותו דבר לגבי גברים, איש לא לימד אותם מעולם דבר וחציו על מהות האישה ועל האופן שבו יש לנהוג כלפיה.

והרי התוצאה, חתונות נהיו אירוע נוצץ והפקה זוהרת אך ריקה לחלוטין מתוכן, מהבוקר שלמחרת האירוע הזוג הטרי מוצא עצמו חסר אונים אל מול משברים ומצבי לחץ שמתגלים בזוגיות, אליהם אף אחד לא הכין אותם. אין לנשים ולגברים את הכלים להתמודד עם המשברים הללו ולכן החבילה מתפרקת בקלות שיא ובמהירות בזק.

הדור הנוכחי של הזוגות הצעירים, בשונה מאוד מקודמו, מכיל אגו עצום בממדיו. הכמיהה לעשות כל מה שבא לכל אחד הפכה לכוח המרכזי שמניע כל אחת ואחד מאתנו. התוצאה מהמצב העגום הזה היא שאף אחד לא יכול לסבול אדם נוסף במרחבו האישי. הזוגיות דורשת לוותר על המון דברים רק בשביל להישאר יחד, ואף אחד כבר לא זוכר בשביל מה מלכתחילה הוא בחר להתחתן. פתאום בוער הרצון להיות חופשי ובלתי מוגבל ולא לוותר ולו במעט על פיסת אגו קטנטנה.

התא המשפחתי הוא הבסיס שמרכיב את האוכלוסייה האנושית ואם הוא מתפורר זה אומר שהחברה כולה מתפרקת. אם אין קשר זוגי תקין בין ההורים, אין חינוך ודוגמה לילדים, אין יציבות בטחון וחוסן, ואין מי שיכין את הדור הבא להתמודד עם החיים.

יחסים בין בני זוג הם כלי ללמוד כיצד להתייחס לכל אדם בעולם ולדעת להתעלות מעל האגו כדי להתחשב בקיומו וברצונותיו של האחר. זה הבסיס לחיים משותפים שלנו על כדור הארץ. אחרי הכל יש עוד אנשים בעולם וזאת עובדה, אם לא נלמד להתייחס אליהם נכון ההפסד כולו של כולנו. אדם שמתחתן על מנת ללמוד להתעלות מעל האגו שלו, לראות ולהרגיש את צורכי הזולת ולאהוב באמת, מבטיח לעצמו חיים מוצלחים ללא גירושין.