"אתה תעשה ישר עקום זה יצא לבד"

צאליק היה פחח רומני קצר קומה ומוצק שמדי בוקר היה מגיע לעבוד אצלנו במסגרייה. אני הייתי אז נער שהיה לו חלום לנגן בחצוצרה כמו לואי ארמסטרונג. המורה למוזיקה חשב אחרת. את חצוצרת "הסופרן" זו שלואי מנגן בה הוא נתן לחנוך ולי הוא נתן חצוצרה "אלט" זו שצאליק היה סותם עם בדיל את החורים שנוצרו בה מדי חודש בחודשו.

צאליק נפטר כבר מזמן ומה שגרם לי לפרץ של נוסטלגיה הוא מצבו העגום של העולם.  צאליק היה אומר לכל מי שבא לקבל עצה ממנו- "אתה תעשה ישר,עקום זה כבר יצא לבד"  אפילו לנו לא קשה לראות שכך מתגלגל עולמנו. מצד אחד הטבע הכללי של דומם , צומח וחי הנמצא באיזון מופלא. וכנגדו האנושות האגואיסטים ש"מחרבת" את העולם עליו יושבת.ואם כבר רוצה לעשות משהו טוב  זה יוצא לה עקום.

הכול בא כתוצאה מקללת האגו המתגלה עכשיו במלוא כיעורה. היא זו שמכניסה את העולם להתרסקות חופשית. וכמו אדם הנופל מקומה 30 לקרקע כששואלים אותו בקומה 15 מה נשמע הוא עונה: "עד עכשיו הכל בסדר". טכנולוגית אמנם התפתחנו יפה , אבל בכל מה שנוגע ליחסי אנוש, שליטת האגו עלינו מסתירה לנו את מטרת חיינו והכיוון אליה. כמו אותו טיפש הרואה חייט לוקח בד גדול ויפה וחותך, ובטוח שהוא מקלקל אותו כי אינו מסוגל לראות את כוונת החייט לתפור מחלקיו מעיל מהודר. 

כך גם אנחנו. חרף כל השפע שסביבנו, ממשיכים לרדוף אחרי כסף ושליטה למילוי חלומותיו של האגו. לשם זה אנחנו נולדים חיים ומתים בלי דעת בשביל מה כול זה. את מרבית חיינו מלווה תחושה בלתי פוסקת של חוסר ברירה, החמצה ומרירות. בדומה לאותה תולעת החיה בצנון מר וכל מה שרואה זה צנון, וכל מה שאוכלת זה מר. אוכלת ובוכה כי אינה  מסוגלת להוציא את עצמה ממנו.

לכן, כמו שמסביר היום הרב לייטמן, מתגלה היום חכמת הקבלה לכולם. כי לה יש תרופה מהטבע המאפשרת להחלים מ"מחלת הרדיפה אחרי". לפי השיטה שלה ניתן לנו לרסן את האגו בתכונותיו ההרסניות, ובשת"פ מלא  עם הכוח המחבר שבטבע הכללי להשיג בינינו נתינה לזולת כזו שהתענוג ממנה ימלא אותנו בהנאה ממושכת ואיכותית עשרת מונים מכול התענוגות האגואיסטיות שניתנו לנו עד כה. כך נשיג את שלב התפתחות הבא שאליו עלינו להגיע, אותו זה שמוציא ומעלה אותנו לדרגת אדם בחיים חדשים. מזמין אתכם לאתר בני ברוך.